ליזה סוויסה B.Sc בהנדסה מכנית NTU, סינגפור

עדות – ליזה סוויסה – חילופי סטודנטים NTU, סינגפור – סמסטר א' 2019-2020

היי לכולם, שמי ליזה, אני בת 25 מאשדוד, סטודנטית שנה ד' להנדסה מכנית באוניברסיטת תל אביב. אני מאוד אוהבת לטייל בעולם, וכבר החל משנה א', בה קיבלתי בפעם הראשונה מייל "קול קורא לסמסטר בחו"ל", התרגשתי לראות שיש באוניברסיטת תל אביב אפשרות כזו, לבלות סמסטר שלם באוניברסיטאות המובילות בעולם, להכיר אנשים מתרבויות שונות, ללמוד בדרך קצת אחרת ובמקביל גם לטייל! עברו 3 שנות תואר, עד שבן זוגי קיבל הזדמנות מדהימה לעבודה בסינגפור. התרגשתי לראות שלאוניברסיטת תל אביב יש הסכם חילופים עם Nanyang Technologial University בסינגפור, ועוד יותר התרגשתי לגלות שהאוניברסיטה הזו מדורגת ראשונה בעולם ברשימת האוניברסיטאות הצעירות, ותשיעית ברשימת האוניברסיטאות המובילות בעולם. יצרתי קשר עם המשרד לחילופי סטודנטים, כדי להבין מה נדרש ממני על מנת להירשם, וכך החלו ההכנות: כתבתי קורות חיים באנגלית, חיפשתי קורסים מתאימים ונפגשתי עם ראש המגמה על מנת לאשרם כנק"ז בתואר, עברתי ראיונות, שלחתי גיליון ציונים, מכתב מוטיבציה ועוד. המלאכה הייתה מרובה, עד שקיבלתי את הבשורה המשמחת שהתקבלתי! סגרנו חוזה שכירות לדירה במרכז העיר, קנינו כרטיסי טיסה ולפני שהספקתי לעכל כבר היינו בדרך לסינגפור.

שום דבר לא יכל להכין אותי לרגע בו אגיע למדינה כל כך עוצרת נשימה. מדהימה ביופייה, מתקדמת, מפותחת ונוחה. השפה הרשמית בסינגפור היא אנגלית, כך שבתור ישראלית היה לי מאוד נוח לתקשר עם המקומיים ולהתמצא בעיר. זו מדינה קטנה (גודלה פי 3 מגוש דן) שממוקמת בלב המזרח, כך שהתאפשר לי לטייל במדינות השכנות במהלך הסמסטר, ביניהן: תאילנד, טאיוואן, קמבודיה, ויאטנם, מיאנמר ופיליפינים. לסינגפורים יש פאסון והם לא ימהרו לפנות אליך אם לא פנית אליהם, אבל ברגע שתיגש לשאלה הם יעצרו הכל כדי לעזור לך. בנוסף, יש להם היסטוריה של שותפות עם ישראל, אז ברגע שהם מגלים שאתה ישראלי הם מתלהבים מאוד! אי אפשר לשבוע מהנופים של סינגפור, בין אם זה גורדי השחקים המרהיבים או הארכיטקטורה המיוחדת המשלבת מבנים סיניים מקומיים ובניה מערבית מודרנית וייחודית, ובין אם זה הירוק האינסופי שנמצא בה, בכל רחוב, בניין ומדרכה, המון צמחיה ועצים, כך שיש שילוב מנצח בין נוף אורבני לטבע.

ולענייננו, אוניברסיטת NTU, הממוקמת בפאתי העיר בקרבה לגבול המלזי, אוניברסיטה ענקית בגודל של עיר קטנה, עם קווי אוטובוס לתנועה ממקום למקום בתוכה. גם היא, בעלת נוף שליו של מדשאות ועצים רבים, במקביל למבנים ייחודיים המשלבים קדמה ומסורת סינית.

מהבחינה הלימודית, ההרצאות באוניברסיטה הועברו באופן די שונה מהארץ. המרצים היו להוטים ללמד ולהסביר, כאשר הייתה התמקדות בדוגמאות מוחשיות ולא רק נוסחאות תיאורטיות. לא היו שיעורי בית (!), אלא ניתן אמון בסטודנטים שיפתרו את שאלות התרגול בטרם הגעתם לתרגול. כך כל סטודנט היה אחראי לחלוקת הזמן שלו ולסדר העדיפויות שלו. בנוסף, משקל המבחן מהציון הסופי היה מאוד נמוך לעומת הארץ (60%), כאשר ה40% הנוספים התחלקו בין שני בחנים במהלך הסמסטר, כך שהגעתי לתקופת המבחנים עם פחות לחץ, לאחר שכבר עברתי על החומר כהכנה לבחנים.

בנוסף, יש באוניברסיטה שילוב של הלימודים האקדמאים עם תחומי עניין אחרים: יש המון מועדוני סטודנטים כמו סלסה, גלישת רוח, כתיבה, שירה, קולנוע, פוליטיקה וכו'. בדרך זו יש אווירה טובה במהלך הסמסטר, גם בפן הלימודי וגם בפן הנפשי.

מבחינת האנגלית, בימים הראשונים היה לי מאוד קשה להבין את המבטא הסינגפורי (מסתבר שהם אפילו קוראים לשפה שלהם Singlish – Singapore English), אך במהרה התרגלתי לסלנג של המקומיים ולאופן הדיבור שלהם. הביטחון שלי באנגלית עלה מאוד, עד מצב שכבר לא הרגשתי את ההבדל כשדיברתי אנגלית והצלחתי לנהל שיחות ארוכות וחלקות עם חברים ומרצים.

הצלחתי ליצור קשרים רבים עם מגוון של סטודנטים, הן מקומיים והן זרים מכל מדינות העולם. הרגשתי כמו שגרירה של ישראל. קיימתי שיחות על פוליטיקה, ואפילו לקחתי חברות סיניות לגלות את האוכל הישראלי ולאכול פלאפל (מיותר לציין שהן התלהבו מאוד!). הרחבתי את אופקיי, התוודעתי לתרבות המזרח המרתקת שכל כך שונה מהתרבות המערבית, גיליתי עולם תרבותי וקולינרי עשיר.

לסיכום, אני מקווה שמה שאני כותבת מצליח להעביר, ולו במעט, כמה נהניתי מהחוויה החד פעמית הזו, אין ספק שנפלה בחלקי זכות אדירה להעביר חצי שנה בלתי נשכחת. הטיסה הארוכה והמאמץ היה שווה כל רגע. אז למה אתם מחכים?

אם יש לכם עוד שאלות, מוזמנים לפנות אלי בשמחה – ליזה סוויסה 0526831191.